האם גדלו הפערים בחברה הישראלית?
והאם אכן מצבו של המגזר החרדי כל כך התדרדר?

Locate עושה לכם סדר

ספטמבר 2019

בחודש אוגוסט 2019 פרסם הלמ"ס את המדד הכלכלי-החברתי המעודכן לשנת 2015, ברמת אזורים סטטיסטיים.

חשיבותו של המדד הכלכלי-חברתי רבה מאחר והוא נוגע לכל תחומי חיינו. המדד אחראי לעיצוב המדיניות של משרדי הממשלה העוסקים בתחומים חברתיים-כלכליים, כמו משרד הפנים, הרווחה, החינוך, הבריאות והבינוי והשיכון והוא מהווה בסיס להקצאת משאבים, מענקי איזון, תקציבי פיתוח ועוד. כך שככל שהמדד נמוך יותר התקציבים גדולים יותר.

לכן, כשבחנו את הפרסום החדש הופתענו לגלות כי המדד שונה משמעותית מהמדד שפורסם על-ידי הלמ"ס ב- 2013. זאת בעוד שלדברי הלמ"ס המדדים הם ברי השוואה ומסתמכים על אותם משתנים ושיטות חישוב.

חשוב לציין שבשונה מעשירון הכנסה, המדד הכלכלי חברתי אינו מחלק את האוכלוסייה ל-10 קבוצות שוות בגודלן. המדד לוקח בחשבון 14 משתנים בתחום רמת החיים, התעסוקה, הדמוגרפיה וההשכלה. במדדים שפורסמו על ידי הלמ"ס עד כה התוצאות הציגו התפלגות הדומה להתפלגות נורמלית של האוכלוסייה (גרף בצבע תכלת), כלומר הקבוצה הגדולה נמצאת במדד 6 ובמדד 10 ו-1 נמצא אחוז קטן מהאוכלוסייה. בפרסום מדד 2015 (גרף כחול) הוגדל נתח משקי הבית במדדים הנמוכים והגבוהים על חשבון המדדים 4 , 5 ו-6. כרבע מיליון משקי בית שהיו במדד 6 ו-7 של הלמ"ס ב-2013 הוגדרו כ- 8 במדד 2015 ומצד שני משקי בית רבים עברו ממד 3 ו-4 למדד 1 ו-2.

נראה כי המדד משקף שינוי חברתי בו הפערים בחברה הישראלית גדלים. העשירים מתעשרים, העניים נהיים עניים יותר ומעמד הביניים נשחק. אך בדיקה של פרופיל האזורים בהם חל השינוי מעלה שאלות מענינות.

כשבחנו את ההשינויים בין פרסום המדד של הלמ"ס עבור שנת 2013 לעומת שנת 2015, לפי חתכי אוכלוסייה שונים גילינו כי:

• בשכונות המאופיינות ברוב חרדי המדד הכלכלי-חברתי של הלמ"ס ירד, בעיקר בשכונות חרדיות בירושלים ובני ברק. 
• ביישובים ושכונות עם רוב ערבי בפריפריה לא היה שינוי בערכי המדד. ובשכונות ערביות בירושלים ויפו מסתמנת ירידה קלה.
• במרבית השכונות והיישובים עם רוב יהודי שאינו חרדי, המדד הכלכלי-חברתי עלה, בעיקר בערים מרכזיות כמו ראשון לציון. 

השיטה לא השתנתה, אז מה קרה?

מתודולוגיית החישוב של הלמ"ס מניחה משקולות למשתנים להם התרומה המירבית להסבר הכולל, לכן השווינו בין התרומות ובין המשקולות ומצאנו שינוי מזערי בתרומת המשתנים להסבר הכולל, אך שינויים משמעותיים יותר במשקולות שהביאו לשינוי מגמתי אשר מפחית את המדד עבור האוכלוסייה החרדית.

שינוי זה יוצר מקרים שלא מתיישבים עם המציאות, למשל, שכונת רוממה והר נוף בירושלים הוגדרו על ידי הלמ"ס כ-  כמדד כלכלי-חברתי 5-6 לפי נתוני 2013 וכעבור שנתיים מאופיינים כמדד 1-2. בפועל בשכונות אלה מתגוררת אוכלוסייה חרדית איכותית ואמידה עם אחוז גבוה של עולים אנגלוסקסים.

מדד Locate– עדכני ודינאמי

מדד Locate מתבסס על נתונים המתעדכנים באופן שוטף, עם דגש על כוח הקניה האמיתי של תושבי האזור, על קצבי אכלוס ותוכניות בנייה עתידיות, מחירי נדל"ן, נתוני הגירה של מגזרים בחברה הישראלית בין שכונות ומגמות דמוגרפיות נוספות.

כשאנו משווים בין המדד הכלכלי-חברתי שפרסם הלמ"ס עבור שנת  2015, אנו מוצאים כי ההבדלים המהותיים הם במגזר החרדי בו מדד Locate 2019 גבוה במקרים רבים ממדד הלמ"ס ובמגזר הכללי בו מדד Locate נמוך לעיתים ממדד הלמ"ס.

בעוד מדד Locate מממשיך להציג התפלגות הקרובה להתפלגות נורמלית של האוכלוסייה מדד הלמ"ס, בשונה מפרסומים קודמים, מציג התפלגות שונה של האוכלוסייה בין המדדים.

מדד Locate מתעדכן באופן שוטף ומתאים עצמו לבנייה של שכונות חדשות והתחדשות עירונית, כולל הפרדה בין שכונות וותיקות וחדשות בעלי פרופיל אוכלוסייה שונה. הלמ"ס מרחיב אזורים קיימים לשטח של שכונות חדשות ונותן מדד משותף לשכונות חדשות תחת אותו אזור סטטיסטי עם שכונות וותיקות. 

למשל, שכונת כפר סבא הירוקה היא שכונה חדשה שהתאכלסה בשנים האחרונות בעיקר במשפחות צעירות ומשכילות של אנשי היי טק ובעלי מקצועות חופשיים שגדלו באזור השרון. שכונה זו נכללת בלמ"ס באותו אזור עם שיכון עלייה (שכונה וותיקה עם נתח גבוה של אוכלוסייה מבוגרת של יוצאי תימן ) תחת מדד משותף בעוד שמדד Locate לשכונת שיכון עלייה הוא 6 ולשכונת כפר סבא הירוקה הוא 8. שכונת נווה זמר ברעננה שהחלה להתאכלס רק ב- 2019, כבר מקבלת מ- Locate אזור נפרד עם מדד שונה משל קרית שרת הוותיקה הסמוכה לה.

בשכונת רוממה וגבעת שאול מדד הלמ"ס 2015 עומד על 1 – 2 בעוד מדד Locate יעמוד על  4 – 6. זאת מאחר ומדד הלמ"ס לא לוקח בחשבון בניה רוויה ויוקרתית שנבנתה בשנים האחרונות בשכונה (דירת 4 חדרים באזור עולה מעל 2 מיליון ש"ח ודירת 5 חדרים מעל 3 מיליון ש"ח) ואת האופי הספציפי של האוכ' באזור זה. בנוסף, קיימת הטיה כללית במדד 2015 של הלמ"ס כלפי מטה עבור המגזר החרדי.

נספח:

מתודולוגיית החישוב של הלמ"ס – על קצה המזלג

חישוב המדד מתבצע מדי שנתיים על נתונים הנכונים ללפני 3-4 שנים.

המדד הנוכחי נערך על נתוני שנת 2015 ולדברי הלמ"ס הוא בר-השוואה למדד אשר פורסם לפני שנתיים על נתוני שנת 2013.

מתוך מסמך המתודולגיה המלא: "מחקר זה מבוסס על אותם תחומי התוכן של המשתנים ואותן השיטות הסטטיסטיות ששימשו לבניית המדדים החברתיים-כלכליים הקודמים ששיקפו את נתוני 1995, 1999, 2001, 2003, 2006, 2008 ו-2013. שמירה על תוכן המשתנים וסוגי העיבודים על הנתונים מאפשרת השוואה, במידה מסוימת, למחקרים הקודמים. לכן ניתן לראות בציר הזמן: א) שינויים בערכי המשתנים לגבי היחידות הגאוגרפיות, ב) שינויים במקדמי המתאם בין המשתנים והגורמים, ג) שינויים בדירוג ובאשכול של היחידות הגאוגרפיות. חשוב להדגיש כי שינוי בדירוג ו/או באשכול משקף את השינוי היחסי של היחידה הגאוגרפית הנדונה בהשוואה לכל היחידות הגאוגרפיות בארץ, ולא בהכרח את השינוי של הנתונים החברתיים-כלכליים ביחידה הגאוגרפית עצמה".

מתודולוגיית החישוב המלאה בלינק